אלוהים Aoh היה כבר קרוב!. לשמוע, אם אני אמות? אתה מת, אמר הצד האמיץ של חיי, עצם 1% Aquéria gritara ¦adespiertenme! יפעת בראל את כל הוני! – עצם כלום – אבל בבקשה Despiertenmeadespiertenme!, אבל לא של nadaa ¦ איו היתה החולה!, aa המושתל שלי הייתי!, דודו סדראס היה המועמד!. השאר erasilencio. בצהריים כבר הגיעו, קרני השמש התחמם כדי יותר 20oC, הדם Hervia, איימו על כלי…קבוצת רכישה להעריך את התיק ומשימות אחרי רב שעתיים שוהם אמרו לי כי הכבד של המטופל הגוסס, לא להעפיל להשתלה, כי בבקשה לחזור, להחזיר אותי היומית שלי כבר קדם הוקמה – זה שמאל זמן-… Auuufff!… אני חשה הקלה במקום צער, הרגשתי לג'וי במקום עצב, במהירות עזבה את בית החולים – אם הם הלא – והלך בחופזה על-ידי callesde הישן Abtao ניצחון, מנגינה עצובה של אקורד האקוודורי – אשר שמעתי ברחובות האלה, מלא פאבים פופולריים – אימצו את הכבד שלי בחיבה גדולה, אשר תאמו את אף ליטוף והשניים אימצו את האליבי של התחלנו ללכת, אילו Boors, ללא קשר שרציתי להיפטר ממנו, לא משנה כי הוא רצה להרוג אותי.

כל כך אצילי הוא הגוף הזה כי הסתכלתי אומללה, ותוך כדי כך ביקש ממני מחילה, הוא התחנן, כפי חוזר על עצמו עם צ'אבו (\"fue חטא לחיי queriendo\"). שתיקות! – אמרתי – Aolvidate! איה לא משנה!,… אנחנו שוב וחיבוק שהייתי שיכור עינויי, געגועים ללכת. Marujitanos נראה בין יבבות ידעו כי יום זה, אחד משני אמות ולא על ינשופים-מי שנטש – אהיה אבודה לנצח על ידי יערות או אולי הכי מפוארת ישובו alSeno, שהופך תוכניות לעתיד…-בינתיים – האולם הישן עדיין ניתק הערות מלא צער, התלמידים היו ודמעות נקשרו, נקבוביות היו עדיין נוטף האדרנלין. אטיס הוא של גברים! -חוזר על עצמו את אצילי איברים-, אם זה האדם – הוא ענה-, אלא גברים גברים – איבר-התפאר אם גברים – השבתי – שניהם נעשו מיניאטורות – להיעלם בין הצללים הקהל של לימה גדולה. אקון כל החיבה שני חברים טובים Jorge ch. Ricalde ו- Walter גומז נבארו!.